ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק

השפעות * סכנות * מעמד חוקי

לסם המופק מצמח הקנביס יש שמות רבים: גראס, מריחואנה, חשיש, ג'ארס, גאנג'ה, pot, shit, weed, ואפילו שמות פרטיים כמו מוטי, משה או דוד. שיטת העיבוד של החומר הגולמי היא שקובעת את צורת המוצר הסופי: גראס הוא הפרחים המיובשים של נקבת הצמח, חשיש הוא גוש חום המופק על ידי זיקוק הנוזלים לכדי שרף דחוס, ג'ראס הוא כהה וגמיש יותר, ויש גם שמן גראס ואבקת פרחים טהורה.

הקנביס, צמח סיבי ירוק הגדל במהירות, מכיל כ-420 חומרים שונים, ש-60 מהם נקראים קנבינואידים. המרכיב בעל הפעילות הפסיכואקטיבית הוא קנבינואיד שנקרא THC, הגורם לתחושת התעלות ואופוריה (שמו המלא: דלתא-9-טטרה-הידרו-קנבינול). ה-THC מצוי בעיקר בנקבת הצמח, וריכוזו גבוה במיוחד בפרחים. בשנת 1963 גילה צוות מדענים ובראשות פרופ' רפאל משולם ממכון ויצמן שברחובות את מולקולת ה-THC, הצליח לבודד אותה ונתן לה את שמה.
את הקנביס אפשר לצרוך בצורות שונות: לפורר את הפרחים או החשיש ולעשן (עם או בלי תוספת טבק) במקטרת, בסיגריה, בבאנג ועוד; לטפטף את השמן (מיצוי כמעט טהור של THC) על טבק ולעשן; או לבשל ולאכול.

שיח מריחואנה

• השפעות
  הגראס גורם לתיאבון מוגבר, להאטה ביכולת התגובה, עייפות, אדמומיות בעיניים, יובש כללי (שמורגש בעיקר בפה), הפרעות במחשבה הליניארית (התקשות במעקב אחר רצף מחשבות), התעלות רוחנית ויצירתית (עם נטייה לדברנות), הפגת מתחים, שינויים בפעילות החושית (בעיקר בראייה, בטעם ובשמיעה), שיכוך כאבים ובחילות, הגברת חילוף החומרים בגוף ועוד.

• סכנות
  צריכה מוגזמת של קנביס עלולה לגרום לשיעול ולבעיות בדרכי הנשימה העליונות, לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר (בצריכה יומיומית), לדופק מהיר, חרדות והתקפי פאניקה (בעיקר במקרים של צריכת כמות גדולה מהרגיל, או אצל בעלי רגישות גבוהה), בלבול והתמכרות פסיכולוגית (כלומר: התמכרות למנהג, ללא פיתוח תלות גופנית). ערבוב הקנביס עם טבק מגביר את סכנת ההתמכרות לטבק. 
  הנזק הבריאותי העיקרי המקושר לצריכת קנביס נגרם למערכת הנשימה, בעקבות עישון החומר. שיעור העטרן (זפת) בגראס גבוה פי שלושה או חמישה (דעות החוקרים חלוקות) מזה שבטבק. אם מעשנים את הגראס בסיגריה עדיף להשתמש בנייר גלגול דק ככל האפשר. עישון באנג המכיל מים שדרכם עובר העשן עלול לגרום לחימום יתר של קנה הנשימה, ואינו "בריא"  יותר מעישון ג'וינטים.
  מי שנמנע מעישון ומעדיף לצרוך את הקנביס באכילה מבטל את הסיכון למערכת הנשימה, אבל שיטה זו מקשה על אומדן נכון של הכמות הרצויה ודורשת יותר "נסיון תפעולי". בניגוד לעישון, שמתחיל להשפיע אחרי 10-2 דקות, באכילה ההשפעה מתחילה רק כעבור 60-30 דקות (תלוי אם אתם על קיבה ריקה או מלאה), ויכולה להימשך שעות רבות. לכן מומלץ להיזהר מאכילה לא זהירה, שהשפעתה יכולה להתעורר באיחור ולהיות חזקה מדי.
  הפגיעה בזכרון לטווח הקצר אמורה להיעלם אחרי הפסקה ארוכה בשימוש. בכל מקרה, רצוי להימנע מהפעלת מכשירים מסוכנים כשאתם נתונים תחת השפעת הגראס, ומעיסוק הקשור לבטחונם של אחרים.
  מחקרים מצביעים על כך שנהיגה תחת השפעת אלכוהול מסוכנת יותר מנהיגה תחת השפעת קנביס, אבל בכל מקרה, עדיף להימנע מנהיגה תחת השפעת כל סם שהוא. ערבוב בין קנביס לאלכוהול מגביר את הסיכון להרעלת אלכוהול, בגלל יכולתו של הקנביס לדכא את הבחילות וההקאות הכרוכות בצריכת יתר של אלכוהול (תהליך טבעי שעוזר לגוף להיפטר מהכמויות העודפות).
  צריכת יתר של קנביס היא נדירה ביותר, כי כדי שהגוף יגיע למצב הרעלה צריך לצרוך כמויות אדירות ובלתי אפשריות. לא ידוע על מקרה אחד של מוות מצריכת קנביס. באופן כללי כדאי להיות בסביבה תומכת, ולפנות לאדם אהוב, אחראי ומבין עניין במקרה של השפעות שליליות כמו סוטול רע, תחושות מצוקה או "סרטים". מומלץ לזכור שסוכר מפרק THC, ואכילת דברי מתיקה (פירות, ממתקים וכו') עשויה להוריד את הסוטול באופן משמעותי.

• מעמד חוקי
  ישראל הולכת בעקבות ארה"ב בכל הנוגע למעמד החוקי של הקנביס. בארצנו אין הפרדה בין סמים קלים לקשים, וגראס אינו חוקי באותה מידה שהרואין אינו חוקי. הכמות המוגדרת בחוק לשימוש עצמי היא 15 גרם. צרכנים, מגדלים ומפיצים מסתכנים בפתיחת תיק פלילי, בקנסות ובמאסרים.