ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק

ההתנצחות העקבית בין המצדדים במריחואנה לצרכים רפואיים ובין מתנגדיו של הצמח מעלה הילוך.

לא עברו שבועיים מאז קבעו מדעני המכון הרפואי בוולינגטון (ניו-זילנד) שעישון ג'וינט מריחואנה אחד טומן בחובו סכנות בריאותיות המקבילות לעישון חפיסת סיגריות שלמה, וכבר התפרסם בצידו השני של הגלובוס מחקר אקדמי הטוען את ההיפך הגמור. האחרון אף מרחיק לכת וטוען כי לטטראהידרוכאנאבינול – העיקרי שבחומרים הפעילים בצמח הכאנאביס והאחראי הישיר לאפקט הסימום של המריחואנה – תפקיד משמעותי במיוחד במניעת התפשטותם של תאים סרטניים.

תחילתם של חילוקי הדיעות בגיליון חודש ינואר 2008 של כתב-העת הרפואי Thorax, בו פורסם מאמרו של צוות מחקר ניו-זילנדי בראשות ריצ'ארד ביזלי. ביזלי ואנשיו הזהירו מפני התפשטות המונית של סרטן הריאות בקרב צעירים הצורכים מריחואנה, וקבעו כי אחוזי הסיכון ללקות במחלה הממארת כתוצאה מהעישון הינם גבוהים במיוחד, בשל העובדה שהצריכה הפופולארית ביותר של הסם הינה באמצעות ג'וינט.

מכיוון שבג'וינטים אין פילטרים יעילים כפי שיש בסיגריות טבק רגילות, וכן משום שמעשני מריחואנה נוטים לקחת שאיפות עמוקות יותר ולהחזיק את העשן בריאותיהם זמן ממושך יותר, הסיקו החוקרים כי המשתמשים מחדירים לגופם כמות גבוהה פי כמה של חלקיקים רעילים בהשוואה לכמויות המצויות בעשן סיגריות מסונן. לדבריהם צריכת המריחואנה גורמת שורה ארוכה של נזקים בריאותיים במבנה הריאות ובמעברי האוויר, העלולים להתפתח במהירות למחלות נשימתיות בדרגות חומרה שונות, החל מברונכיטיס ועד לסרטן הריאות.

התישאול הקיף כ-340 מעשנים בעלי תדירויות והרגלי צריכה שונים, הן של טבק והן של מריחואנה, עם או בלי תערובת טבק.

כאמור לא חלפו אלא שבועיים, והנה בגליון פברואר של המגאזין הרפואי Journal of the National Cancer Institute מתפרסם מחקר של אוניברסיטת רוסטוק הגרמנית השולל טענות אלה מכל וכל. שם גורסים כי למריחואנה, שהיא המרכיב העיקרי בתפרחת צמח הכאנאביס, השפעות מרחיקות לכת דווקא בהיבט החיובי. חוקרי המוסד, הפרופסורים לפארמקולוגיה רוברט ראמר ובורקהארד הינץ, הצליחו להוכיח באמצעות ניסויים בתרביות מעבדה שהטטראהידרוכאנאבינול לא רק שאיננו מעודד היווצרויות סרטניות, אלא אף עוצר את נדידת התאים המיצביים בגוף. נדידת התאים הללו מתאפשרת באמצעות אנזימים דוחי-רקמות הנוצרים על-ידי הגרורות הסרטניות וגורמת במקרים רבים להיווצרותם של גידולים ממאירים מדור שני. במקביל מאפשר הטטראהידרוכאנאבינול לתאים הבריאים לבנות מערכי הגנה המשבשים את פעילותם המזיקה של האנזימים הללו.

הינץ, המשמש כראש המחלקה לטוקסולוגיה ופארמקולוגיה של המוסד, מדגיש כי מדובר אמנם במימצאים שנאספו בשלב מוקדם ונסיוני למדי של עבודה מקיפה בהרבה אודות מכניזמים נוגדי סרטן, אולם אין בכך כדי להמעיט מהתקווה שבעתיד יוכלו מרכיבים כאנאבינואידיים לשמש ככלי עזר נוסף בטיפולים אונקולוגיים.

מאז סוף שנות השמונים ידוע למשל שבעזרת מריחואנה ניתן למנוע תופעות לוואי רבות הנגרמות לחולי סרטן סופניים כתוצאה מטיפולים כימותראפיים ומנטילת תרופות תעשייתיות. הד"ר דונאלד טאשקין מאוניברסיטת קליפורניה אף הרחיק לכת בהשערותיו שלפיהן החומרים הכאנאבינואידיים עשויים לא רק לבלום ולמנוע את התחלקות התאים המסרטנים בגוף, אלא אף להשמיד אותם כליל ובכך לעצור את התפתחות הגידולים.

יצויין כי גם בישראל (בעיקר בבית החולים הדסה בירושלים ובשיתוף פעולה עם פרופסור רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית) נערכות כבר שנים רבות הסתכלויות מקיפות בצמח ובתוצריו ונבחנות השפעותיו הרפואיות במקרים שונים שבהם לא מצליחה תעשיית התרופות הכימיות לספק את המענה הרצוי.

(מוטי ארגמן הוא מחבר הספר כאנאביס מריחואנה וחשיש)