ניצולי השואה עם בוגרי עלה ירוק

בבקעת הלבנון מצפים החקלאים לקיץ רווחי. חוסר היציבות הפוליטית מעלה את מחירי הקנאביס, ואילו כוחות הביטחון – המרותקים למוקדי הקרבות – מתקשים להתפנות למלחמה בסמים

מאת צבי בראל, מתוך אתר "הארץ"

לבנוני קוצר את יבול הקנאביס

גם מלחמת לבנון השנייה והעימותים במחנה הפליטים נאהר אל-בארד היו טובים לעסקים

שדות בבקעת הלבנון. תצלום ארכיון: אי-פי

כאילו משמיים נפלה לתושבי מחוז בעל-בק שבמזרח לבנון מלחמת האזרחים הקטנה הזאת. זו כבר השנה השלישית שחקלאי המחוז חרדים מפני השקט, כי שקט מפריע לעסקי הסמים. שקט משחרר את הצבא לסייע לביטחון הפנים ומאפשר לו להקצות כוחות ליחידה למלחמה בסמים, שמגיעה בשלהי הקיץ כדי לעקור את שתילי הקנאביס הבשלים. לפני שנתיים, היתה זו מלחמת לבנון שהצילה את יבול הסמים, בשנה שעברה העסיקה את הצבא ההתכתשות האלימה במחנה הפליטים נהר אל-בארד והשנה, חודש אחרי זריעת הקנאביס, המציאות הפוליטית בלבנון מבשרת טובות לחקלאים. אם יימשך המתח והצבא יידרש לשהות בעמדות בביירות, טריפולי, והרי השוף, יוכלו חקלאי בקעת הלבנון לזכות בעוד שנת שפע.

השנה נזרעו כבר למעלה ממאה אלף דונם בזרעי קנביס שצפויים להניב יבול וכסף לקראת סוף הקיץ – כך גילה תחקיר של העיתון אל-חיאת בשיתוף אתר אריג' של עיתונאים ערבים חוקרים. לפי ההערכות, לבנון "תזכה" השנה להכנסה של למעלה מ-250 מיליון דולר מיצוא חשיש וזאת רק ממחוז בעל-בק- הרמל, יצרן החשיש המסורתי של לבנון. זו הכנסה שפירושה בין 500 ל-1,000 דולר לדונם בעבור חקלאי הבקעה – תלוי בטיב הקרקע וכמות המים הדרושה.

עם הרווח האדיר הזה מתקשים שלטונות לבנון להתמודד. בשנת 1992, כאשר החלה הממשלה הנבחרת לתפקד כממשלת כל לבנון אחרי 15 שנות מלחמת אזרחים, נכנסה לתוקף תוכנית סיוע ייחודית של המדינות התורמות בשיתוף האו"ם. המדינות התורמות התחייבו להעביר 300 מיליון דולר כדי לבנות תשתית פרנסה חלופית לחקלאים כך שבמקום חשיש הם יגדלו ירקות ופירות. זו היתה תוכנית גרנדיוזית שכללה בניית מערכות מים, הדרכה חקלאית והקמת רשת שיווק יעילה. אולם הסתבר שהתרומה נותרה בעיקרה על הנייר. רק כ-16 מליון דולר הועברו בין השנים 1992-1999, וגם הסכום הזה הלך בעיקרו לתשלום משכורות לפקידים, לציוד משרדי ולמדריכים חקלאיים.

על פי נתוני המשרד הלבנוני ללוחמה בסמים, רק כ-1,200 חקלאים קיבלו הלוואות לשינוי הייעוד של שדותיהם – וגם אלה בזכות קשריהם עם פקידים ולא בהכרח משום שנזקקו להלוואה או שבאמת עשו בה שימוש ראוי. בה בעת, התקבל חוק שאסר על גידול קנאביס וכוחות ביטחון הפנים של לבנון אפילו עצרו מאות מגדלי חשיש וסוחרים. כמה עשרות סוחרים ומגדלים אפילו נשפטו לתקופות מאסר ארוכות.

אולם באזור – שבו מתגוררים כ-180 אלף תושבים – לא חל שיפור של ממש ברמת החיים. המונח "גידולים חלופיים" שתיאר את הגידולים החקלאיים שנועדו להחליף את החשיש הפך לקללה. הסתבר לחקלאים כי ההוצאות על גידול מוצר פשוט כמו לוביה גבוהות יותר מההכנסות ממנו. כדי לגדל לוביה יש לשלם על דישון והובלה, בעוד שגידול חשיש לא דורש מהחקלאים הוצאות נלוות, שכן הסוחרים הזרים דואגים להן.

דו"ח מחלקת המדינה של הממשל האמריקאי לשנת 2003 משבח את פעולות ממשלת לבנון נגד גידול החשיש ואף מציין לטובה את שיתוף הפעולה של ממשלת סוריה. כך גם בדו"ח לשנת 2006, לפיו גידול החשיש בלבנון הוא "לא משמעותי". אולם נראה כי הנתונים שמסרה ממשלת לבנון לאנשי מחלקת המדינה אינם מוכרים בבקעת הלבנון.

על פי דיווחים עיתונאיים, ישנם איזורים שלמים בבקעה שאליהם לא מגיעים כלל כוחות הביטחון מחשש שייפגעו. "כל אחד כאן מצויד בנשק וכל אחד שומר על שדות החשיש ועל מחסניו", אמרה תושבת כפר ליד בעל-בק לכתבת אל-חיאת. הכתבת, רנא נג'אר, מספרת כי המארחת שלה סיפרה על אירוע שבו אחד מבני הכפר בא לביקור אחרי שהות ארוכה בחו"ל וביקש לצלם את היישוב למזכרת. כמה חקלאים התנפלו עליו וכמעט ירו בו כי חשבו שהוא בא לצלם את מחסני החשיש. סיפורים דומים מספרים אנשי כוחות הביטחון שביקשו לגייס טרקטוריסטים כדי לעקור את שדות הקנאביס. בכמה מקרים ירו על הטרקטורים בנשק קל ופצצות אר-פי-ג'י.

כוחות הביטחון, שחוששים שתקריות הירי יתפתחו להתכתשויות בין-עדתיות, מעדיפים – באין תגבורת צבאית – להסתפק באזהרות או במעצרים. כך הפך הליך השמדת השדות למזדמן ולא עקבי. לפי כתבים זרים שביקרו לאחרונה בבקעת הלבנון, ניתן לראות את שדות החשיש ממש לצדי הדרכים הראשיות, והחקלאים עובדים בהם ללא חשש.

אזור בעל-בק מאוכלס בעיקרו בשיעים מאמינים, אולם מסתבר כי התושבים אינם רואים פסול בגידול החשיש שכן אין שום דבר בקוראן אשר אוסר על כך במפורש. פסקי הלכה שיצאו בעניין זה אמנם מייחסים לחשיש תכונות מזיקות, ומשתמע מהם לעתים כי אין לעסוק בגידולו או לסחור בו, אולם נראה כי קשיי הפרנסה גדולים מן הצו ההלכתי.

מכיוון שמדובר באזור שמוזנח כבר שנים על ידי הממשלה ואין בו מקורות פרנסה חלופיים כמו תיירות או תעשייה, החלופות לחקלאות מסורתית הן מוגבלות. ניתן לגדל חשיש או להתגייס לחיזבאללה או להבריח סחורות לסוריה – כאשר חלק מהתושבים עושים את הכל ביחד. אפשרות אחרת להשיג עבודה היא לעבור לאזור ביירות או לערים הגדולות האחרות שלאורך החוף. ואמנם, בתקופת החורף כמחצית מתושבי אזור בעל-בק עוברים לאזור החוף ועוסקים בעבודות זמניות עד תחילת הקיץ, כאשר שדות הקנאביס "מבשילים" ודורשים טיפול אינטנסיווי עד סוף העונה. השאלה המרכזית עכשיו היא מה יהיה מחירו של החשיש אחרי שבשנת 2007, שהיתה מן השנים הפוריות ביותר בגידול הקנאביס, ירד מחירו מ-1200 דולר לק"ג (רווח לחקלאי) ל-650 דולר לק"ג.

שאלה אחרת נוגעת לבורסה הפוליטית של לבנון שמשפיעה גם היא על רמת המחירים. ככל שהסיכון גבוה יותר המחיר עולה וככל שהמצב הפוליטי יותר יציב, הסיכון פוחת ועמו גם המחיר. בינתיים, נראה כי גם השנה מובטח קיץ רווחי לחקלאי בקעת הלבנון. גם חיזבאללה – שגובה מעשר מרווחיהם – ייהנה מכך.

לינק לכתבה ב"הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/983169.html