עוד חוק מפגר בדרך – להפסיק למכור באנגים. כאילו שאי אפשר להכין אחד בחמש דקות. חיים אברהם עם המדריך לראש טוב

ככה תראו אם תעשו סמים! סמים זה רע! (אילוסטרציה)

שלב א' – הרכישה

תכלס, מבחנות יש בכל מקום

שלב ב' – ההרכבה

ונייר כסף יש אפילו בתוך הסיגריות, אז בכלל

שלב ג' – לתפוס ראש

האלכוהול שנמצא במשקאות נקרא אתנול (Ethanol) או אתיל אלכוהול (Ethyl Alcohol).  המתנול, אלכוהול שנמצא בדלק,  הוא תרכובת שונה. משקאות אלכוהוליים מיוצרים לרוב על ידי התססה של דגנים כמו כגון שעורה, אורז וכו', בשילוב עם סוכרים צמחיים. ברפואה הוא משמש כחומר חיטוי.

אלכוהול (במקרה הזה, בבירה)

• השפעות משך ההשפעה של האלכוהול תלוי בגורמים שונים – כמו הכמות שנצרכה, מצבו הפיזי של השותה וכו' – והוא נע בין שעה לארבע שעות או יותר.  בכמויות קטנות, האלכוהול עשוי לעורר תחושות אחווה וחברותיות מוגברת, רגיעה, ירידה ברמת החרדות ואופוריה. ככל שאחוז האלכוהול בדם עולה, מתחילות להופיע תחושות סחרחורות, בחילות, דיבור דליל, האטה של הרפלקסים, עייפות, פגיעה בכושר השיפוט, נטייה לאלימות והתייבשות. הסיכוי להאנג אובר ביום שאחרי עולה ביחד עם כמות השתייה. אלכוהול הוא סם ממכר ביותר. הגוף מסתגל אליו במהירות, לכן מי ששותה באופן קבוע נזקק לכמויות הולכות וגדלות כדי להגיע לאותן תחושות. קשה מאוד להשתחרר מהתלות באלכוהול. תופעות הגמילה כוללות קשת של תופעות כמו עצבנות, רעידות, התקפי עוויתות, פרנויות והזיות.

• סכנות שימוש בכמויות גדולות עלול לגרום לאיבוד יכולות מוטוריות, הפרעות בראייה וביכולת התגובה, איבוד ההכרה, הרעלה ומוות. ההשפעות ארוכות הטווח הן פגיעה חמורה באיברים החיוניים, ובפרט הכבד, הלב והמוח. לעתים קרובות, הנזק  הוא בלתי הפיך. מעבר לנזקים הפיזיים, הצריכה המוגזמת גורמת לנזקים גופניים, נפשיים וחברתיים הכוללים אלימות, אובדן כושר עבודה ועוד. שתיית כמות גדולה של אלכוהול בבת אחת יכולה לגרום למוות מהרעלה. שילוב קטלני נוסף הוא נהיגה תחת השפעת אלכוהול, המסכנת את הנהג ואת הסובבים בגלל איבוד יכולת התגובה וההפרעות בראייה. תינוקות שאמותיהן שתו אלכוהול בזמן ההריון עלולים להיוולד עם הרעלת אלכוהול עוברית: התמכרות לאלכוהול, עיוותים, פגמים ו/או נזק מוחי כזה או אחר. לא מומלץ לערב אלכוהול עם שום סם או תרופה, שכן התוצאה עלולה להיות הרסנית.

• מעמד חוקי בישראל מכירת אלכוהול חוקית מעל גיל 18 בלבד. אכיפת החוק ברוב מקומות הבילוי תסתכם בשלט קטן מעל הבר, המתריע "מכירת אלכוהול למי שטרם מלאו לו 18 – אסורה". בפועל, אלכוהול נקנה ונצרך גם על ידי קטינים.

שיח הטבק

• השפעות
  הניקוטין מגביר את הדופק ומעלה את לחץ הדם. ההשפעה היא מיידית לאחר העישון, אך היא יכולה להימשך עד 30 דקות מרגע עישון סיגריה בודדת. בפעמים הראשונות יחוש המעשן הלא מנוסה סחרחורת ובחילה, גם אם צרך כמות קטנה בלבד של ניקוטין.  מעשנים קבועים מדווחים כי העישון מפחית את החרדה, מרגיע ומוריד את התיאבון. עישון באופן קבוע יגרום למשתמש לריח רע מהפה, לשיעול, ולכתמים צהובים-חומים על האצבעות והשיניים.
• סכנות
  העישון פוגע בדרכי הנשימה ועלול לגרום לסרטן הריאות ולברונכיט, אך גם למחלות לב ולבעיות במחזור הדם. מדי שנה מתים בישראל כ7,000- אנשים ממחלות הקשורות ישירות לעישון.
  עישון בתקופת ההריון עלול לגרום ללידת תינוק במשקל נמוך מהממוצע ולסיבוכים נוספים.
  גם מי שאינו מעשן חשוף לעישון פסיבי, שפוגע בעיקר בילדים ובאנשים הסובלים מאסטמה וממחלות ריאה נוספות.
  משתמשים קבועים בניקוטין מפתחים תלות פסיכולוגיות ופיזית קשה, וכשינסו להפסיק יחוו סימפטומים ארוכי טווח של השתוקקות לסם: דיכאון, עצבנות, חוסר מנוחה וחרדה.
  יש לא מעט שיטות לגמילה מעישון: דיקור, מסטיקים ומדבקות המכילים ניקוטין, זריקות, מדיטציות מודרכות ועוד. למי שמעוניין להיגמל מומלץ להתרחק ממקומות שבהם יש מעשנים רבים. בתקופה הקשה הזאת כדאי לבקש תמיכה מחברים ומבני משפחה המודעים למצוקה שלכם.
• מעמד חוקי
  על אף הסכנות המוכחות הטמונות בתוצריו, הטבק חוקי בכל מקום בעולם. ברוב המדינות מחויבות יצרניות הטבק לציין על האריזה כי "העישון מזיק לבריאות", אך למעט קטינים במדינות מסוימות, כל אחד יכול לרכוש סיגריות בלי הגבלה.

ניטרוקס

• השפעות, סכנות ומנת יתר
  הגז נשאף, נכנס לגוף דרך הריאות ומעורר מיד תגובות כימיות בכל חלקי הגוף. משך ההשפעה שלו קצר מאוד, ויש לו נטייה "להשתמש" בחמצן שבגוף, מה שעלול להתבטא בספירת כדוריות דם אדומות נמוכה, באנמיה ובבעיות עצביות.
  במינון נמוך הגז יכול להקל על כאבים, לטשטש ולהרגיע. במינון גבוה יותר מופיעות תחושות סחרור, הפרעות בדיבור, פגיעה בשיווי משקל, כושר תגובה איטי, עמידות גבוהה בפני כאב, רעש חזק או טלטלה. במקרים מסוימים, כמות גבוהה גורמת לאיבוד הכרה.
  במקרים של שימוש לאורך זמן עלולים להופיע כאבים חזקים ברגליים ובידיים, הפרעות בשיווי המשקל, נפילות, עצבנות,  חוסר ריכוז  וירידה בכושר החשיבה. המשתמשים מסתכנים באובדן הנשימה בשניות הראשונות שבהן הם שואפים את הגז, כתוצאה משיבושים במערכת העצבים. ברוב המקרים המשתמש נשאר בהכרה וההשפעה חולפת תוך כמה דקות. אם ממשיכים לשאוף את הסם במשך כמה דקות ללא הפסקה, מסתכנים באובדן ההכרה ואף במוות מיידי. גם אם ניסיתם את הניטרוקס פעם-פעמיים והרגשתם בסדר, אתם עדיין חשופים לאיבוד ההכרה ללא כל אזהרה מוקדמת.
• מעמד חוקי
  גז הצחוק חוקי בישראל לבעלי רשיונות מטעם משרד הבריאות, ונמכר בעיקר לצורכי רפואה.

דטורה

• השפעות
  בין החומרים הפעילים בצמח אפשר למצוא בעיקר את האטרופין והסקופולאמין, הגורמים לתופעות פיזיות כמו עצירת שתן, התכווצויות, יובש קיצוני בפה, אישונים מורחבים, ראייה מטושטשת ועלייה של חום הגוף. עם עליית המינון יופיעו גם תופעות לוואי כמו הפרעות בפעילות הלב (עד דום לב), עצירת נשימה ועלייה קיצונית בחום הגוף.

ההשפעות הפסיכולוגיות מתחילות בבלבול ואופוריה וממשיכות להזיות קשות, בהן למשתמש אין יכולת להבדיל בין מציאות לדמיון. ההשפעה מתחילה בדרך כלל כשעתיים לאחר הצריכה ויכולה להימשך כ24- עד 48 שעות.
לדטורה יש תופעות לוואי שעלולות להימשך גם אחרי תום ההשפעה, למשל ראייה מטושטשת, שחולפת מעצמה כעבור כשבוע. אבל היות שהמשתמש עובר חוויה נפשית קיצונית ביותר, לא מן הנמנע שיהיו לה השלכות עתידיות על תפקודו הנפשי – החל מקושי לחזור לחיי היומיום ועד לפסיכוזה מלאה וצורך באשפוז.

חשוב לציין שכל חלקי הצמח (שורשים, ענפים, עלים, פרחים וזרעים) מכילים חומרים פעילים, והבעיה העיקרית עם הדטורה היא שריכוזם של אותם חומרים משתנה בין צמח לצמח, בין חלקים שונים של אותו צמח, ואפילו בין אזורים שונים של אותו חלק בצמח, כך שקשה מאוד לקבוע מנה מדויקת ומאוד קל לטעות ולקחת מנת יתר.

• סכנות
  במינונים גבוהים, כשחום הגוף עולה וקצב הלב מתגבר במהירות, יש סכנת מוות.
• מעמד חוקי
  הדטורה אינה נמצאת בפקודת הסמים ולכן אין חוק נגד השימוש בה, אבל אין להסיק מכך על תמימותה.

 
אלברט הופמן

האל.אס.די מיוצר במעבדה ויוצא משם כנוזל שקוף ומעט מריר. את הנוזל אפשר לטפטף על ריבועי נייר ("בולים"), על כדורים לבליעה, או ישירות על הלשון. ב"בול" ממוצע יש 20-150 מיקרוגרם אל.אס.די, הרבה פחות מהכמות המקובלת בטריפים שיוצרו בשנות ה60- בארה"ב (שהכילו 100-400 מיקרוגרם). הכמות הנחשבת לקטלנית לאדם ממוצע היא 12,000 מיקרוגרם.

• השפעות
  השפעות הסם תלויות לא רק בכמות, אלא גם במצב רוחו של המשתמש ובסביבה שבה הוא לוקח את הטריפ. ההשפעה מורגשת 30-60 דקות מרגע הלקיחה, ונמשכת כמה שעות (בדרך כלל 12- 6). התחושות המתלוות לצריכת אל.אס.די משתנות מאדם לאדם. רוב המשתמשים מדווחים על ערנות, הזיות, חשיבה יצירתית ושינויים מבלבלים בתפיסה החושית (עם רגישות מיוחדת לצלילים ולמראות).
  התופעות הפיזיות כוללות את התרחבות האישונים, עלייה בטמפרטורת הגוף, לחץ דם גבוה, דופק מואץ, לסתות תפוסות והתכווצויות שרירים. במקרים מסוימים חווים גם איבוד תיאבון, יובש בפה, הזעת יתר, בחילות וסחרחורות.
  יש אנשים שמדווחים על תופעות של "פלאשבק" – חזרה קצרה לחוויית הטריפ, שיכולה להתרחש ימים או חודשים אחרי לקיחתו.
• סכנות
  כשמדובר באל.אס.די, הסכנות הן בעיקר פסיכולוגיות. המיתוס על אנשים שמדמיינים שהם ציפורים ומנסים לעוף היה ויישאר מיתוס, אבל אסור לזלזל בסכנות הנפשיות. בלבול החושים עלול להוביל לפחדים, חרדות ותחושה של חוסר שליטה. בזמן טריפ מסוכן מאוד לנהוג (וברוב המקרים גם בלתי אפשרי) או לבצע פעולות טכניות מסובכות, בגלל העיוותים בתפיסה החושית.
• איך נימנע מטריפ רע?
  לפני הטריפ חייבים לדאוג לתנאים מתאימים, כלומר סביבה מוגנת ונעימה. הימנעו מלקיחת טריפ במקומות מלחיצים: צפופים מדי, סגורים מדי, מקומות עם אנשים לא נחמדים או מקומות לא יפים.
  לטריפ יש נטייה להקצין את החוויות. אם אתם בסביבה מכוערת, היא תיראה לכם הרבה יותר מכוערת. אם אתם בסביבה יפה, היא תהיה יפהפייה. בזמן הטריפ התודעה נודדת כל הזמן בין הקטבים האלה, וכדי להימנע מ"סרטים רעים" כדאי שיהיו בסביבה מספיק דברים יפים להסתכל עליהם, שיסבו את תשומת הלב למקום חיובי. אם תנהגו כך, ברוב המקרים ההרגשה הרעה תחלוף תוך שניות או דקות.
  כדאי להכין מראש דברים שיעזרו לכם להירגע במקרים של היסטריה קלה: תה צמחים, מיץ הדרים (יש סברה שוויטמין סי עוזר גם להוריד את הסוטול, אך היא לא הוכחה מדעית), משהו מתוק, ואפשר גם לעשות מקלחת או לשתות כוס קפה שחור.
  רצוי מאוד שיהיה איתכם מישהו שלא לקח טריפ, שיוכל להגיש עזרה במקרה הצורך. חשוב לזכור שגם אם נכנסים לסרט רע, השפעת הסם תחלוף, במקרה הגרוע ביותר, תוך כמה שעות. מומחים לתרפיה באמצעות אל.אס.די ממליצים להתייחס גם לטריפ רע כאל חוויה לימודית מעשירה.
  אל תיקחו טריפ במקום שבו יש לכם סיכוי טוב להעצר על ידי המשטרה, והימנעו ממצבים שיכולים לגרום למתח בזמן הטריפ.
  אל תיקחו טריפ אם אתם במצב נפשי קשה או בדיכאון.
  פנו לעצמכם מספיק זמן לעכל את החוויה שעברתם ואל תקבעו מטלות דחופות ליום שאחרי.
• מעמד חוקי
  הסם אינו חוקי כיום בכל העולם, ונכלל בפקודת הסמים הלא חוקיים של משטרת ישראל. עד שנות ה70- נהגו להשתמש באל.אס.די למטרות תרפיה בבתי חולים פסיכיאטריים בעולם וגם בישראל. הכמות המוגדרת בחוק לשימוש עצמי היא שלושה "בולים".

אקסטזי ידוע גם כסם האהבה, סם המועדונים, אקסטה, אקס או E. ברוב המקרים הוא נמכר בצורת כדור לבליעה, ולפעמים בצורת אבקה. כדורי האקסטזי מיוצרים בגדלים ובצבעים שונים, ולעתים מוטבעות עליהם צורות שונות.

כדורי אקסטזי

ההרכב הכימי של כדורי אקסטזי אינו אחיד. לפעמים הם מכילים רק MDMA, אך לעתים קרובות מערבבים בהם חומרים אחרים, כמו MDA (חומר דמוי ספיד), MBDB או MDEA (תרכובות כימיות דומות ל-MDMA). חומרים נוספים שנמצאו בכדורי אקסטזי הם DXM, חומר מדכא הנמצא בדרך כלל בסירופ נגד שיעול, שיש לו סיכוי גבוה לגרום להתקף לב (בעיקר אם הוא נלקח בתנאים לא הולמים כמו מסיבות צפופות), ו-PMA, חומר מעורר חזק וזול, שגרם למקרי מוות באירופה ובאוסטרליה.
שימו לב: לא פשוט לברר בדיוק את כמות החומר הפעיל באקסטזי, משום שנוהגים לערבבו עם חומרים אחרים. בשוק קיימות כמה ערכות לבדיקה עצמית של הכדורים או האבקה, וניתן להזמין אותן דרך האינטרנט.
בכמה מרכזי מחקר במערב מתקיימים מחקרים לגבי יעילות האקסטזי בטיפולים נפשיים בנפגעי טראומות.

• השפעות
  משך ההשפעה של כדור ממוצע הוא 7-3 שעות. בדרך כלל מתחילים להרגיש את האפקט הראשוני בין 20 ל-40 דקות מרגע הבליעה, וההשפעה מגיעה לשיאה שעה וחצי עד שעתיים אחרי הבליעה.
  אקסטזי אינו ממכר מבחינה פיזיולוגית. לא ידוע על אנשים שפיתחו תלות גופנית בו, אך קיימת תופעה של הסתגלות (tolerance) – השפעת החומר נחלשת ככל שהשימוש בו תכוף יותר, וכדי להתמסטל ולהגיע לחוויות העבר יש לצרוך כמויות הולכות וגדלות.
  המשתמש הממוצע יחוש בדרך כלל ערני ומלא אנרגיה, אך יחד עם זאת מאוד שליו. צבעים ייראו לו חדים ויפים, אנשים ייראו לו שמחים ואוהבים, והרגישות לכאבים תפחת. כשההשפעה מתחילה לפוג המשתמש עלול לחוש עייפות גדולה, ללא יכולת להירדם.
• סכנות
  אחת הסכנות הגדולות באקסטזי היא התחממות יתר של הגוף, והסיכון לכך גבוה במיוחד במקומות צפופים כמו מועדונים לא מאווררים. הקפידו לנשום בצורה סדירה, לשתות (לא יותר מדי – כבקבוק מים מינרליים קטן לכל שעה של ריקוד), ובאופן כללי, להיות קשובים לגוף שלכם. רבים ממקרי המוות שהוגדרו בתקשורת כ"מוות מאקסטזי" לא נגרמו כתוצאה מהחומר הפעיל שבגלולה, אלא מהתייבשות, נטילת הסם במצב בריאותי לא תקין (בעיות לב, אסתמה וכו'), הרעלת מים (שתייה מעבר לכמויות שהגוף יכול לספוג) או לקיחת כדור שהכיל חומרים מסוכנים. ערבוב של אקסטזי עם אלכוהול או עם כל סם אחר מסוכן לבריאות.
  בכמויות גדולות אקסטזי יכול לגרום לסחרחורות, בלבול, חרדה ו/או איבוד שליטה. בטווח הארוך יכולות להופיע תופעות כמו דיכאון קליני, שנובע מירידה במספר קולטני הסרוטונין במוח (החומר האחראי למצב הרוח ומשפיע גם על התיאבון, היצר המיני, השינה ועוד). ישנם משתמשים שדיווחו גם על התקפי חרדה, נטייה לאלימות ופרנויה.
• מעמד חוקי
  הסם נכלל בפקודת הסמים הלא חוקיים בארץ ואינו חוקי בשום מקום בעולם.

לסם המופק מצמח הקנביס יש שמות רבים: גראס, מריחואנה, חשיש, ג'ארס, גאנג'ה, pot, shit, weed, ואפילו שמות פרטיים כמו מוטי, משה או דוד. שיטת העיבוד של החומר הגולמי היא שקובעת את צורת המוצר הסופי: גראס הוא הפרחים המיובשים של נקבת הצמח, חשיש הוא גוש חום המופק על ידי זיקוק הנוזלים לכדי שרף דחוס, ג'ראס הוא כהה וגמיש יותר, ויש גם שמן גראס ואבקת פרחים טהורה.

הקנביס, צמח סיבי ירוק הגדל במהירות, מכיל כ-420 חומרים שונים, ש-60 מהם נקראים קנבינואידים. המרכיב בעל הפעילות הפסיכואקטיבית הוא קנבינואיד שנקרא THC, הגורם לתחושת התעלות ואופוריה (שמו המלא: דלתא-9-טטרה-הידרו-קנבינול). ה-THC מצוי בעיקר בנקבת הצמח, וריכוזו גבוה במיוחד בפרחים. בשנת 1963 גילה צוות מדענים ובראשות פרופ' רפאל משולם ממכון ויצמן שברחובות את מולקולת ה-THC, הצליח לבודד אותה ונתן לה את שמה.
את הקנביס אפשר לצרוך בצורות שונות: לפורר את הפרחים או החשיש ולעשן (עם או בלי תוספת טבק) במקטרת, בסיגריה, בבאנג ועוד; לטפטף את השמן (מיצוי כמעט טהור של THC) על טבק ולעשן; או לבשל ולאכול.

שיח מריחואנה

• השפעות
  הגראס גורם לתיאבון מוגבר, להאטה ביכולת התגובה, עייפות, אדמומיות בעיניים, יובש כללי (שמורגש בעיקר בפה), הפרעות במחשבה הליניארית (התקשות במעקב אחר רצף מחשבות), התעלות רוחנית ויצירתית (עם נטייה לדברנות), הפגת מתחים, שינויים בפעילות החושית (בעיקר בראייה, בטעם ובשמיעה), שיכוך כאבים ובחילות, הגברת חילוף החומרים בגוף ועוד.

• סכנות
  צריכה מוגזמת של קנביס עלולה לגרום לשיעול ולבעיות בדרכי הנשימה העליונות, לפגיעה בזיכרון לטווח הקצר (בצריכה יומיומית), לדופק מהיר, חרדות והתקפי פאניקה (בעיקר במקרים של צריכת כמות גדולה מהרגיל, או אצל בעלי רגישות גבוהה), בלבול והתמכרות פסיכולוגית (כלומר: התמכרות למנהג, ללא פיתוח תלות גופנית). ערבוב הקנביס עם טבק מגביר את סכנת ההתמכרות לטבק. 
  הנזק הבריאותי העיקרי המקושר לצריכת קנביס נגרם למערכת הנשימה, בעקבות עישון החומר. שיעור העטרן (זפת) בגראס גבוה פי שלושה או חמישה (דעות החוקרים חלוקות) מזה שבטבק. אם מעשנים את הגראס בסיגריה עדיף להשתמש בנייר גלגול דק ככל האפשר. עישון באנג המכיל מים שדרכם עובר העשן עלול לגרום לחימום יתר של קנה הנשימה, ואינו "בריא"  יותר מעישון ג'וינטים.
  מי שנמנע מעישון ומעדיף לצרוך את הקנביס באכילה מבטל את הסיכון למערכת הנשימה, אבל שיטה זו מקשה על אומדן נכון של הכמות הרצויה ודורשת יותר "נסיון תפעולי". בניגוד לעישון, שמתחיל להשפיע אחרי 10-2 דקות, באכילה ההשפעה מתחילה רק כעבור 60-30 דקות (תלוי אם אתם על קיבה ריקה או מלאה), ויכולה להימשך שעות רבות. לכן מומלץ להיזהר מאכילה לא זהירה, שהשפעתה יכולה להתעורר באיחור ולהיות חזקה מדי.
  הפגיעה בזכרון לטווח הקצר אמורה להיעלם אחרי הפסקה ארוכה בשימוש. בכל מקרה, רצוי להימנע מהפעלת מכשירים מסוכנים כשאתם נתונים תחת השפעת הגראס, ומעיסוק הקשור לבטחונם של אחרים.
  מחקרים מצביעים על כך שנהיגה תחת השפעת אלכוהול מסוכנת יותר מנהיגה תחת השפעת קנביס, אבל בכל מקרה, עדיף להימנע מנהיגה תחת השפעת כל סם שהוא. ערבוב בין קנביס לאלכוהול מגביר את הסיכון להרעלת אלכוהול, בגלל יכולתו של הקנביס לדכא את הבחילות וההקאות הכרוכות בצריכת יתר של אלכוהול (תהליך טבעי שעוזר לגוף להיפטר מהכמויות העודפות).
  צריכת יתר של קנביס היא נדירה ביותר, כי כדי שהגוף יגיע למצב הרעלה צריך לצרוך כמויות אדירות ובלתי אפשריות. לא ידוע על מקרה אחד של מוות מצריכת קנביס. באופן כללי כדאי להיות בסביבה תומכת, ולפנות לאדם אהוב, אחראי ומבין עניין במקרה של השפעות שליליות כמו סוטול רע, תחושות מצוקה או "סרטים". מומלץ לזכור שסוכר מפרק THC, ואכילת דברי מתיקה (פירות, ממתקים וכו') עשויה להוריד את הסוטול באופן משמעותי.

• מעמד חוקי
  ישראל הולכת בעקבות ארה"ב בכל הנוגע למעמד החוקי של הקנביס. בארצנו אין הפרדה בין סמים קלים לקשים, וגראס אינו חוקי באותה מידה שהרואין אינו חוקי. הכמות המוגדרת בחוק לשימוש עצמי היא 15 גרם. צרכנים, מגדלים ומפיצים מסתכנים בפתיחת תיק פלילי, בקנסות ובמאסרים.

הרואין (Heroin) - הוא הצורה המזוקקת של האופיום, המופק מזן מסוים של צמח הפרג. שני הסמים שייכים למשפחת הסמים האופיאטים – המשמשים ברפואה כמשככי כאבים חזקים. הרואין נמכר כאבקה לבנה (אם מוצא הסם מתאילנד, סין או בורמה) או חומה-בהירה (אם היא מגיעה מטורקיה, איראן, מקסיקו או פקיסטן). האבקה החומה פחות מזוקקת מהלבנה, ומכונה בישראל בטעות "קוק פרסי". זכרו: קוק פרסי אינו קוקאין, אלא הרואין לכל דבר. הרואין שנקנה ברחוב רחוק מלהיות טהור, והוא מדולל בחומרים שונים כמו אקמול או סוכר ענבים.
את ההרואין צורכים בהסנפה לנחיריים, בעישון ("הרצה" על נייר כסף ושאיפת העשן) או בהזרקה לווריד.

הרואין

• השפעות
  המשתמשים בהרואין מדווחים על תחושות חמימות, הרגשה כללית טובה, התעלות חושים, שחרור מלחצים וסיפוק. מינון גבוה של הרואין גורם למצב דמוי חלימה בהקיץ ("צלילות") ולעיוותים בתפיסה החזותית.
  מאחר שסמים אופיאטים הם משככי כאבים, הרואין מפחית ואף מעלים לחלוטין כאבים. השימוש עלול להוביל לבחילות והקאות (בעיקר בפעמים הראשונות), עצירות, גירוד והאטה בקצב הנשימה, לעתים עד איבוד ההכרה. בטווח הארוך, הסם מדכא את היצר המיני הנשי ואת כוח הגברא. בנוסף, הוא משבש את יכולת ומהירות התגובה, תופעה שהופכת פעולות כמו נהיגה והפעלת מכונות למסוכנות.

• סכנות
  התמכרות היא הסיכון הגדול ביותר של השימוש בהרואין, וממנה נובעות כל שאר הצרות. מהרגע שאדם התמכר, מחסור בסם לתקופה של כמה שעות (יממה לכל היותר) יגרום למצוקה גופנית ותסמיני גמילה (קריז). הנסיון להימנע מתסמינים אלה גורר את המשתמש להוצאות כספיות כבדות ולהסתבכויות שונות, עם החוק, המשפחה ועם החברה. ההתמכרות להרואין יכולה להיות מהירה מאוד (החל מהפעמים הראשונות), אך יכולה גם להתקדם באיטיות לאורך שנים, ולאפשר למשתמש להשלות את הסביבה (ואת עצמו) כאילו אין בעיה.
  קשה מאוד לקבוע מהי מנת יתר של הרואין, משום שרמת הדילול של הסם והסיבולת האישית של המשתמש משתנים ממקרה למקרה. ריכוזי החומר הפעיל בהרואין הנמכר ברחוב משתנים בפראות, ונעים בין 5 ל80- אחוז.
  הזרקת הרואין לווריד מחדירה את המנה בבת אחת למערכת הדם, ומגדילה את הסיכון לתופעות של צריכת יתר, אך אלה עלולות להופיע גם אחרי הסנפה או הרצה. הסיכוי לסבול מתופעות אלה (כולל התקף לב או שבץ מוחי) גדל מאוד אם מערבבים את ההרואין עם סמים אחרים, כאשר השילוב הגרוע ביותר הוא עם אלכוהול. גם ערבוב עם סמי הרגעה אחרים, סמים ממריצים או אקסטזי עלול לגרום למוות.
  סכנה נוספת היא השימוש המשותף בציוד הזרקה, שמגדיל את הסיכון להידבקות באיידס, בצהבת זיהומית או בדלקות מקומיות. הזרקה תכופה פוגעת בוורידים ויכולה להביא להרס מוחלט שלהם.

• עצות למזעור נזקי ההרואין
  רוב התופעות של נטילת מנת יתר (אוברדוז) מתרחשות כאשר ההרואין מעורבב עם סמים אחרים, או כאשר משתמשים בו אחרי תקופת התנזרות ממושכת, אבל אנשים מסוימים חשופים לתופעות הללו כבר אחרי שימוש בודד. כדי להקטין את הסכנות, השתדלו שתמיד יהיה מישהו בסביבתכם כשאתם משתמשים.
  איך מזהים אוברדוז? אם השפתיים של המשתמש או אצבעות ידיו ורגליו מתחילות להכחיל (מחוסר חמצן); אם נשימתו רדודה וחלשה, או שהוא הפסיק לנשום, או שהוא נוחר או מחרחר; אם הוא אינו מגיב לנענוע, לקריאה בשמו או לכאב חיצוני; אם הדופק שלו חלש או נפסק לחלוטין.
  במקרה כזה, נסו ללחוץ על תנוך האוזן או על ציפורניו של המשתמש כדי לראות אם הוא מגיב לכאב. אם הוא מגיב, הקימו אותו ועזרו לו להלך באיטיות. אם הוא לא מגיב, בדקו אם הוא נושם ואם יש לו דופק. אם הוא לא נושם, התחילו בהנשמה מפה לפה או מפה לאף. אם אתם בטוחים שאין לו דופק, התחילו בהחייאה של הלב (לחיצות קצובות על בית החזה). אזהרה: אל תעשו זאת אם יש דופק, אפילו חלש מאוד. אם המשתמש איבד את ההכרה השכיבו אותו על הצד עם הראש מוטה מעט למטה, כדי שלא ייחנק בקיאו, והתקשרו לאמבולנס (101 מכל טלפון). אל תכניסו את המשתמש לאמבטיה, אל תנסו לגרום לו להקיא, ואל תתנו לו תה, קפה או אלכוהול. אל תזריקו לו אמפטמינים (ספיד) או חומרים מעוררים אחרים בניסיון לסתור את האפקט. זה רק יזיק. אל תעזבו את המקום עד שתגיע עזרה. לאנשי מגן דוד אדום יש תרופה שיכולה לנטרל במהירות את השפעתם של סמים אופיאטים (נלקסון), לכן הכרחי לומר להם מה בדיוק לקח האדם שנמצא במצוקה.
  כדי להימנע מהידבקות במחלות זיהומיות חשוב להשתמש במזרק סטרילי ובציוד הזרקה נקי. השתמשו במים נקיים ונקו את האיזור שבו אתם מתכוננים להזריק בפד ספוג באלכוהול או בסבון קוטל חיידקים. אל תשתמשו במשותף במזרקים, מבערים, פילטרים, מים או פדים.
  אם אין לכם דרך לנקות את ציוד ההזרקה, רצוי מאוד לעבור לשיטת צריכה אחרת. גם עישון והסנפת הרואין מסוכנים לבריאות (הסנפה גורמת לדימום בנחיריים וליובש באף, עישון גורם לבעיות בדרכי הנשימה), אבל אלה סכנות לטווח ארוך, בעוד שהסכנות בהזרקה עם ציוד לא נקי הן מיידיות וקשות, ולעתים בלתי הפיכות. בישראל אפשר להשיג ציוד הזרקה נקי בבתי המרקחת ללא מרשם רופא (להבדיל מארה"ב, למשל). בלילות אפשר לפנות לבתי המרקחת התורניים.
• מעמד חוקי
  אחזקה וסחר בהרואין עלולים להוביל לעונשי מאסר כבדים, לאובדן מקום העבודה או הלימודים, לשלילת רשיון הנהיגה ועוד. התלות הטוטאלית בסם מובילה במקרים רבים להתרוששות כספית ולביצוע עבירות רכוש ואלימות במטרה לממן את ההתמכרות. הכמות המוגדרת בחוק לשימוש אישי היא 0.3 גרם.

הקוקאין נמכר כאבקה לבנה או כגושים לבנים; נצרך דרך האף בהסנפה, בעישון (במקטרת מים או בסיגריה), בבליעה או בהזרקה ישר לווריד. מכונה גם קוק, קוק-קריסטל או קראק. בשל מחירו הגבוה, הוא נחשב לסם של המעמד העליון.

קוקאין

• השפעות
  משך ההשפעה של הקוקאין קצר יחסית. ההשפעה הארוכה ביותר מושגת על ידי הסנפה (20 דקות עד שעה), ואילו בעישון או בהזרקה ההשפעה מורגשת מהר יותר, אך גם חולפת תוך זמן קצר (עד 20 דקות).
  צריכת קוקאין במנות קטנות מתאפיינת בתחושות ערנות, שמחה, ביטחון עצמי מוגבר, ריגוש והתעלות, אך גם באף נוזל, עיניים דומעות או צורבות, התכווצויות שרירים, נעילת לסתות, אובדן תיאבון, קצב פעימות לב מוגבר, לחץ דם גבוה ואישונים מורחבים. במקרים מסוימים מתלווים לשימוש בקוקאין איבוד קואורדינציה, סחרחורות, בחילות, עצבנות וחוסר סבלנות, רעידות, צמרמורות, הזעת יתר, ראייה מטושטשת, התקפי חרדה ופאניקה.
  בטווח הארוך, השימוש עלול לגרום לדיכאון, חרדות  ופרנויה. קוקאין הוא סם ממכר ביותר, שיוצר בעיקר תלות פסיכולוגית גבוהה. בשל מחירו הגבוה, ההתמכרות אליו מובילה לא פעם להתרוששות כלכלית. עם זאת, אנשים שהפסיקו לצרוך את הסם לא דיווחו על תסמונות גמילה פיזיולוגיות, אלא בעיקר על דיכאון, שעמום קשה מנשוא ותחושת חוסר טעם לחיים.
• סכנות
  צריכת כמויות גדולות של קוקאין גורמת לנשימה איטית וכבדה, העלאת חום הגוף, התקפי פאניקה, עוויתות ואף התקפי לב ושבץ מוחי, שעלולים להסתיים במוות. מאוד לא מומלץ לערבב קוקאין עם סמים אחרים, בייחוד לא עם הרואין, אלכוהול ו/או כדורי הרגעה ושינה.
• מעמד חוקי
  קוקאין אינו חוקי באף מדינה בעולם, כולל ישראל. הכמות המוגדרת בחוק לשימוש עצמי היא 0.3 גרם. בשנת 89' הוחמרו העונשים בישראל על ייצור, הכנה והפקה של קוקאין, והם עומדים על 20 שנות מאסר וקנסות כספיים כבדים.